בחירת הקייטנה הנכונה לילדינו
עשינו עבורכם עבודה קטנה ולא מסובכת, מה יש שם בקייטנות, למה הילדים בשנים האחרונות פחות ופחות צורכים את הקייטנות, או שאנחנו ההורים פחות ופחות מאמינים וסומכים על מפעילי הקייטנות.
פיתוח טיסן ד'2 פלפ: לורד פלאש 4
פיתוח טיסן ד'2 פלפ: לורד פלאש 4
מאת: פר פינדל
פורסם: FFQ April 2008
תרגם: גלעד מרק
הפלפר הראשון שלי
לורד פלאש 4 הוא הפלפר הראשון שלי,
שעבורו כבר הספקתי לבנות כנף שניה. הכנף הראשונה, אותה תכננתי ובניתי יחד עם יבגני קנטיפיאלו, היתה כבדה מדי ובעלת צירים לא מתאימים לפלפ.
בכנף החדשה, השתמשתי ב- D-BOX מהכנף הישנה וחלק אחורי חדש הלקח העיקרי שלמדתי וניסיתי ליישם היה לבנות את הכל כמה שיותר קל.
בעיה נוספת שניתקלתי בה בכנף הראשונה היה פלפ גמיש מדי לפיתול.
אני משתמש בפלפ לכל אורך הכנף, גם במרכזים וגם בדיהדרלים, ולכן היה קשה לשלוט בפלפ של הדיהדרל ע”י התנועה של הפלפ המרכזי בגלל בעיית הגמישות לפיתול. עמ”נ לפתור בעיה זו נאלצתי להשתמש במערכת מסובכת של חוטים, דבר שהיה כבד ומסובך ליישום ולהרכבה בשטח.
שיפור משמעותי
בכנף החדשה הפלפים יצאו קשיחים יותר לפיתול ובו בזמן קלים יותר, וזאת ע”י שימוש בצלעות אלכסוניות. בכנף הישנה מערכת הצירים יצרה מרווח גדול בין הפלפים לחלק הקדמי, דבר שפגע רבות בביצועי הגלישה של הטיסן. בכנף החדשה השתדלתי להקפיד על צורת הפרופיל מושלמת ככל שניתן במצב הגלישה.
השתמשתי בצירים מפלסטיק מתחום טיסני הרדיו, 4 במרכזי ו-3 בדיהדרל. לכל אורך המרווח באיזור הציר העליון הנחתי טייפ פלסטי שקוף המשמש כציר ארוך נוסף. הצירים מוקמו בחלק העליון של הפרופיל עמ”נ להמנע ממרווח במצב גלישה.
בשיטה זו אמנם קיימת בליטה קטנה בעקימון העליון באיזור הציר, אולם מעבר לכך הפרופיל נראה מושלם במצב גלישה. בזמן השטחה של הפרופיל, מתקבל מרווח בחלקו התחתון בזמן האצה ובנט, אולם לדעתי מצב זה עדיף מפגיעה בביצועי הגלישה.
מנגנון הפעלת הפלפ
מנגנון ההפעלה בטיסן די פשוט, ראש הסרוו מסתובב º180 בין מצב עליון לתחתון. השיטה דומה לרעיון במנגנון של גרארד ארינגר, המנגנון הוכיח את עצמו כיעיל עד כה. החסרון היחיד הוא שלא ניתן להשתמש בשיוני פיתול בשלב זה, אולי אטפל בכך בעתיד.
מה ניתן לומר על הטסת הפלפר עד כה?
רווח הגובה בזריקה מרשים ביותר, ניתן להגיע לגבהים של כ- 90 מטרים. עד כה ביצעתי כ- 60 טיסות והכל נראה בסדר. משקל הכנף החדשה, 204 גרם, הינו הישג טוב לדעתי, הכנף הישנה שקלה 240 גרם ומשקל הטיסן הכולל ירד מ- 456 גרם ל- 418 גרם. אפשר לומר שזריקות לא מושלמות יוצאות ממש רע, בגלל המהירות הגבוהה, אם משהו משתבש, הטיסן נופל מהר מאד. מרווחי הביטחון קטנים מאד בסוג כזה של טיסן, והדבר דורש עוד ניסוי ותהייה רבים באיזון הטיסן.
צורת האיזון לטיסה
הדרך בה אני מאזן את הטיסן כעת: הכנף שטוחה בזמן סיבוב על החוט ומיד בסיום הבנט הכנף עוברת למצב גלישה קמור. הדרך המועדפת תהיה כנף קמורה גם בזמן סיבוב על החוט (איור 4) ולשטח אותה רק בהאצה לזריקה והבנט. אולם הדבר נראה מסובך לביצוע, קיים קושי בהשטחה של הכנף בצורה מדויקת בזמן ההאצה בגלל המהירות והעומסים הגבוהים. לכן, נראה כי הדבר הנכון לעשות הוא לשטח את הכנף במצב עלייה ישרה ולקמר אותה בזמן הסיבוב על החוט. הטיסן נע מהר יותר על החוט כאשר הכנף שטוחה וגם קשה יותר לשליטה. נראה כאילו הגה הכוון לא עובד טוב במהירויות ובזויות מסוימות, אולי יש צורך בשינוי הגה הכוון עמ”B לקבל טיסן המגיב בצורה טובה יותר.
טיסני פלפ או לא טיסני פלפ?, זאת השאלה
השאלה הפילוסופית העולה בהקשר טיסני ד.2. פלפ היא: האם הדבר טוב לספורט שלנו? יש הרבה יתרונות לטיסן כזה בתנאי שהכל עובד טוב ואני בטוח שנראה טיסני פלפ שעובדים טוב בקרוב. רווח הגובה בזריקה מרשים ביותר, ואם הגלישה לא נפגעת נראה לבטח שיפורי זמן גלישה של יותר מדקה. אישית, אני נהנה מפיתוחים חדשים כדוגמת זה, הדבר מרגיש כצעד טבעי בפיתוח הטכנולוגי של הטיסנים שלנו. אולם, ישנם גם חסרונות, הטיסנים יהיו מסובכים יותר ויקרים יותר. יתכן ולפלפר תהיה השפעה שלילית על מחלקת ד.2. בדומה להשפעה שהביאו הכנפיים המתקפלות במחלקת מ.2. וירחיקו אנשים מהספורט שלנו. במקרה הגרוע אני יכול לדמיין מצב שבו מספר ספורטאים ברמה הבכירה ביותר יבנו או יקנו טיסני פלפ ובכך ירחיקו ספורטאים צעירים ואחרים שיחשבו שהטכנולוגיה הזאת מסובכת מדי או יקרה מדי. השאלה הנשאלת היא האםאנו מעונינים לאפשר פלפרים במחלקת ד.2.? אני מעריך שיהיו ויכוחים רבים, האם לאסור הטסת פלפרים או לא. קיימת בעיה נוספת בדמות שטחי הטסה קטנים שלא יוכלו להכיל את הטיסות הארוכות של טיסנים אלו. כמובן שיצוצו יצרנים שירוויחו כסף רב ממכירת טיסנים וחלקים בטכנולוגיה יקרה זו בטווח הקצר, אך האם איבוד טיסנאים לא יפגע בהם בטווח הארוך?
האם לאסור שימוש בטיסני פלפ?
עדיין לא ראינו פלפ זוכה בתחרות גדולה (הערת המתרגם: המאמר נכתב לפני אליפות העולם האחרונה, בה זכה סרגיי מאקרוב עם טיסן פלפ), ואולי פחדי מוקדמים מדי, אולם, לדעתי, מן הראוי להתחיל כעת בדיון. אם יוחלט לאסור שימוש בטיסני פלפ עדיף שהדבר יעשה בשלב מוקדם כשעדיין אין הרבה פלפרים בנמצא. למרות שאני מעדיף חוקים פתוחים ככל הניתן אני מעדיף יותר שלא נאבד ספורטאים. יותר מאשר לזכות בתחרות, אני מעדיף לזכות בה כאשר סביבי הרבה טיסנאים ולא בשדה ריק עם כמה טיסני פלפ בודדים. בסופו של דבר ברוב הפעמים המנצח יהיה זה שמצא את האוויר הטוב ביותר כפי שניתן לראות במחלקת מ’2 בה עדיין זוכים מדי פעם טיסנים קונבנציונליים.
כתבות נוספות
חוגי העשרה ? את מי הם בדיוק מעשירים ?
הילדים שלנו מוצפים במגוון ענק של פעילויות וחוגים ורוצים לכבוש את כל העולמות.
נדב ליפשין, עוזר לכם לשחות בים האפשרויות.
חמישה עשורים של תעופה ספורטיבית בחדרה
ספר שהוציא קלוב התעופה בחדרה לרגל יובל שנים להיווסדו. סיפור של אנשים שהובילו את האתגר להקים מועדון תעופה בחדרה עוד בטרם הוקמה המדינה…
שיפוץ דאון וורונה 2022
דאון ורונה שנבנה ע”י תלמידי ביה”ס לנגרות בחדרה והועבר למוזיאון חיל האויר בחצרים לפני 40 שנה הוחזר למועדון קלוב התעופה חדרה לשיפוץ ייסודי תוך היצמדות לתכניות המקור. בסיום יוחזר הדאון למוזיאון לתצוגה.
כתבות נוספות שיעניינו אותך
בחירת הסוללה הנכונה
ככל שציוד אלקטרוני נעשה נייד, יגדל הצורך הדחוף להשיג סוללות ומצברים טובים יותר עם קיבול גבוה יותר, גודל קטן יותר ומשקל נמוך יותר. השיפור המתמיד בטכנולוגיות הסוללות והמצברים, דורש שיטות טעינה חכמות…
למה חשוב לעשות את מה שאוהבים?
מה המשותף לאלברט איינשטיין, פול מקרטני, אברהם לינקולן ופאולו קואלו ? כולם מצאו את ה”אלמנט” שלהם. אותו מקום שבו הם מרגישים הכי עצמם. ד”ר קן רובינסון כתב על זה רב מכר…
כיצד עובדת מערכת שלט רחוק
אם יש בבעלותכם, או שאתם חושבים לקנות מערכת שלט רחוק הפועלת בתחום רחב הפס של 2.4GHz תרצו בוודאי להבין כיצד בדיוק היא עובדת, מאמר זה ינסה לשפוך אור על דרך עבודתן של מערכות אלו.