בחודש מרץ 1933, הוגשה בקשה לממשלת המנדט הבריטי ששלט במדינה, להקים את קלוב התעופה הנקרא אז בשם “הגמל המעופף”. עם אישור ממשלת המנדט, החלו החברים בהדרכה של נערים ובוגרים בקורסי דאייה בדאונים אמיתיים הנקראים ורונה. תוכנית הדאון הושגה מפולין וכאן בישראל החלו לבנות אותם בבי”ס “עמל” בחדרה במגמת הנגרות. חברים חדשים החלו להצטרף ולהוות למעשה את התשתית התעופתית למדינה שבדרך. יש לזכור כי עד אז לא נראו כלל מטוסים או מעופפים אחרים בשמי המדינה.
טיסה ראשונה שזכורה היתה ב- 5 במאי 1921, הטייס הבריטי פלין הודף התקפה על הישוב פתח תקווה עם מטוס אחד ולא רק זה, אלא מפזר מהאוויר גם אגרת לתושבים ובה הוא מתאר את מערך הכוחות הערבים העומד מולם. טיסה זו היתה נושא השיחה זמן רב והביאה רעיונות נוספים בישוב היהודי הקטן, להתפתחות התעופה הבטחונית היהודית בארץ ישראל. אירוע ראשון של התעופה הספורטיבית נערך במסגרת המכביה בשנת 1935. באירוע זה, בפעם הראשונה הוצג ספורט התעופה וקשה לתאר את ההדים לכך.
זהו ספורט מדהים ומסעיר לאותה תקופה, המחבר את הישוב היהודי בארץ אל העולם הגדול. משלחות מכל העולם באות לישראל. הגדולה מכולן היתה מגרמניה. באניה “עתיד” מגיעים הדאונים של המשלחת הגרמנית ואיתם גם אמיל פוהורילה, מתכנן דאוני הורונה ואחד ממניחי היסודות המקצועיים של קלוב התעופה. מלבד הידע המקצועי, מביאים אותם יהודי גרמניה גם את הרעיון להקים ארגון צבאי תעופתי במסווה של קלוב התעופה. מכאן שקלוב התעופה לא נולד כארגון ספורט חינני ותמים.
עם הזמן השליטה בקלוב התעופה עוברת מידי ישראל שוחט לידי אנשי “ההגנה” ובראשם דוד בן-גוריון.

בזמן מלחמת העולם השניה, נכנס קלוב התעופה לתחום הטיסה הממונעת והופך בעצם למחלקת הטיס של הפלמ”ח (פלוגות המחץ). בשנת 1942 ממוקמת יחידה האווירית הראשונה וכ- 30 איש עוברים קורס דאיה וטיסה במסווה של פעילות קלוב התעופה. כמו-כן הוקם גם ארגון נח”ת – נשים חובבות תעופה, המגייסות כספים ותורמות לקלוב התעופה כדי לקנות שני מטוסים מדגם טייגר מוט (TIGER MOTT) לכאורה לאימון בני נוער.

לקראת סוף מלחמת העולם השניה, ממנה “ההגנה” את יהושוע (אייזיק) אשל, לתפקיד יו”ר המועצה הארצישראלית לתעופה. במסווה של גוף אזרחי מתחילים לחזק את הגופים הבטחוניים. החל מנובמבר 1947, כאשר ענני מלחמת השחרור באופק, קלוב התעופה – הנמצא אז ברח’ מונטיפיורי 9 בת”א, משמש כיסוי למחתרת כוחות חיל האוויר של “ההגנה”.

פעילותו של קלוב התעופה משותקת במלחמת העצמאות, עקב גיוס מדריכיו לצבא ומסירת מטוסי הקלוב ל”שירות האוויר” שלימים הפך לחיל האוויר הישראלי.

לאחר קום המדינה חוזר הקלוב לשמש במתכונתו המקורית. וביולי 1951, מתקבל קלוב התעופה לישראל כחבר בפדרציה הבינלאומית לאוירונאוטיקה הנקרא F.A.I. והוא המוסד הבינל”א העליון לתעופה הספורטיבית העולמית.
בכך מוכר הקלוב כמוסד המייצג את ספורט התעופה בארץ ואת ספורט התעופה הישראלי בעולם כולו.
זוהי סגירת מעגל ששזורים בו ההיסטוריה של חיל האוויר ושל מדינת ישראל בכלל.

קלוב התעופה לישראל הפך בשנת 1985 מאגודה עותומנית לעמותה רשומה, ציבורית ומלכ”ר (ללא כוונות רווח), במשך השנים פעל והקים שלוחות רבות וסניפים בכל רחבי הארץ. במסגרת המעבר לעמותות, הוקמה עמותה נפרדת לכל ענף תעופה וקלוב התעופה מאחד את כולם ומהווה את ארגון הגג לתעופה הספורטיבית בישראל והיחיד המוכר ע”י הפדרציה הבינלאומית לתעופה F.A.I..
הקלוב מוכר בישראל ע”י כל הרשויות ומשרדי הממשלה ואף נתמך על-ידם.