הילדים שלנו מוצפים במגוון ענק של פעילויות וחוגים ורוצים לכבוש את כל העולמות.
האם חוגים אלו יהפכו את ילדינו למחוננים ? האם ישפרו את יכולותיהם ?
מחקרים מוכיחים כי עודף חוגים דווקא מכביד על הילד.

 נדב ליפשין, עוזר לכם לשחות בים האפשרויות.

חודש ספטמבר מגיע והילד/ה חוזר מביה”ס עם המון פליירים (פרוספקטים) ורוצה שנרשום אותו לכל החוגים שהציגו לפניו בבית הספר או המתנ”ס. והרי אנחנו כבר מכירים את הזאטוט שלנו, רשמנו אותו כבר לכמה חוגים והוא החזיק שם בדיוק שלושה מפגשים, אך את החזר התשלום ראינו במקרה הטוב אחרי חצי שנה…
מצד שני אנו ההורים, שכל-כך דואגים לעתידו של הילד ומודעים לרמת החינוך הפורמאלי, מעוניינים מאוד להעשיר אותו בתכנים נוספים ולהרחיב את אופקיו לכיוונים נוספים ואף מוכנים להשקיע מכספנו, מוצאים עצמנו לאחר יום עבודה, רצים מחוג לחוג ומילד לילד, מעבירים אותו ממקום למקום מעבירים לו תוך כדי איזה בקבוק מים או סנדביץ’. אך האם זה באמת מעשיר אותו .

מחקרים רבים מוכחים דווקא כי עומס מנטאלי על הילד מזיק לו, הילד לא מסוגל לזכור את כל התכנים המועברים לו והוא מאחסן בזיכרון רק את מה שחשוב לו ומאורעות שהיו עבורו חוויה מרגשת.
יתכן שאת שיעור המולדת או ההיסטוריה מהבוקר הוא כבר שכח והחליף את מקומו, אותה קללה או מעשה קונדס שעשה חברו בחוג לכדורגל.

גם אנחנו ההורים מתלוננים כל העת כי החיים רצים לנו מהר מידי ואנו לא מספיקים לרדוף אחריהם ולמצות אותם. לעיתים אנו נזכרים בערב שבעצם לא ממש אכלנו היום, או לא ממש הספקנו את שתכננו לאותו היום.
גם הילדים שלנו זקוקים לאותו רגע של נחת ורוגע. מתי ישבנו איתם כמה דקות סתם לשיחת חולין קצרה? מתי הם החליפו מספר מילים בשיחה קצרה עם האחים שלהם ?
השקט והשלווה דרושים להם מאוד. המוח שלנו חייב אתנחתא קלה לארגן מחדש את סדר המחשבות.

איך בוחרים את החוג המתאים לילד ?

לעיתים קרובות אנו מנסים לפצות את הדור השני מחסרים שלנו. אולי בגלל שלהורים שלנו היד לא הייתה משגת.
אם אני לא למדתי אנגלית ואני מרגיש שזה כל-כך חסר לי, אני לא אתן שהילדה שלי לא תדע אנגלית ולכן אני רושם אותה לחוג אנגלית.
אם אני הייתי “דובי” בילדותי וסבלתי עלבונות מהסובבים אותי, לא אתן לילדי לעבור השפלות כאלה וארשום אותו לחוג ספורט ! לא חשוב איזה, מה שהוא יאהב רק שיזיז את ה…..
אבל אם אני הייתי בחוג הטיסנאות וזה עזר לי מאוד וגם נהנתי , אין ספק שגם הדור השני ייהנה ויחווה את שעברתי.
ואם יש לי “ילד כאפות” בסלנג של היום, ילד שפה-ושם חטף איזו מכה על העורף, אז מיד ארשום אותו לחוג הקרב מגע שיקבל קצת ביטחון עצמי וגם ידע איך להחזיר !!!
שיקולים נוספים שעושים הורים גם בתחום ה”רפואי” אם אפשר לקרוא לזה כך, ילד שהוא על גבול ההיפראקטיביות יקבל מהוריו חוג ביצירה עדינה, או להיפך חוג כדורגל או ג’ודו – שיוציא שם את האנרגיה שלו, לא על האחים שלו.
גם מודַה, אופנה ודעת החברים משפיעה כמובן על הבחירה לאיזה חוג ללכת, ללא התייחסות להתאמת החוג לילד שלנו.

אך האם כל זה באמת תורם ומעשיר את הילד?

אני מצאתי בחוג הטיסנים של קלוב התעופה את כל אלה !
קלובּ התעופה הוא שילוב של הרבה מאוד יכולות קוגניטיביות, פיזיולוגיות ופסיכולוגיות, שילוב של חוג עיוני ומעשי, החל מקריאת שירטוט, מחשבה וחישובים במתמטיקה קלה, קצת אינצ’ים, קצת אחוזים ומדידות, אורכים ומשקלים. מול חוג יצירה עדינה משובח מאוד, מוטוריקה עדינה אם תרצו והוצאה לפועל מהתכנון ועד למוצר המוגמר שהוא מטוס זעיר שטס בשמיים.

קלוב התעופה הוא גם ספורט אתגרי, ייחודי ומיוחד המשלב את כל הידע התיאורטי שלמדנו יחד עם כושר גופני.
חוגי הטיסנאות ואופן הדירוג בתחרויות מאפשרים ומחייבים גם עבודת צוות (אי אפשר להצליח לבד) האינטראקציה הקבוצתית והכימיה בין האנשים בקבוצה, הם שעושים אותה למוצלחת.
בחוג ישנם חניכים מתחילים לצד מתקדמים, כאלה שבונים טיסנים “חופשיים” לצד ממונעים, עם שלט רחוק או בלעדיו. בלעדיו ???
הפעילות החברתית היא ענפה, הילד נכנס למשפחה ממש, עם חולצת מועדון (איך אפשר בלעדיה), דגל המועדון חייב להתנופף בכל תחרות (מראה גם את כיוון הרוח) וכמובן סטיקר המועדון על כל מכונית וכל ארגז כלים. פרגון ועזרה לחברים הוא המקור לחברים לחיים.

לכן חוג טיסנאות (פעם בשבוע שעתיים וחצי) הוא שווה ערך לשלושה חוגים שונים ! זו לא קלישאה ובשליש המחיר !

כתבת המשך: לאן ממשיכים בוגרי קלוב התעופה ?
מתוך הכתבה: “…בפעם הבאה כשאתם ממריאים לחופשה בחו”ל, הקשיבו לשם קברניט הטיסה ולטייס המשנה, אולי השם יישמע לכם מוכַּר…..”