רובינסון עצמו חובב כדורגל שגדל בסמוך למגרש הכדורגל של קבוצת אברטון באנגליה, יועד מצעירותו להיות שחקן כדורגל גדול, אך מחלת הפוליו שחלה בה גדעה יכולת זו, הוא הועבר לבי”ס לחינוך מיוחד ושם התאפשר לו להתחבר ל”אלמנט” שלו – האמנות. “החוט המקשר בין כל דברים שעשיתי הוא התפיסה שלכולנו יש הרבה יותר כישרונות משאנחנו מודעים להם. אחת הסיבות שאנשים לא מגלים את כישרונם הוא האופן שבו מערכות החינוך הציבוריות התפתחו והדרך שבה הן מנוהלות. באופן עירוני דווקא מערכת שאמורה לפתח את הכישרון שבנו קוברת אותו במקרים רבים עמוק יותר.” לרובינסון ביקורת קשה על מערכות החינוך ברחבי העולם. לדבריו, מערכות החינוך הנוכחיות לא מותאמות לעידן שבו אנו חיים. “אני חושב שמערכת החינוך תקועה. אנו חיים בעולם שמשתנה במהירות על אחת כמה וכמה במזרח התיכון.” גידול אוכלוסייה עצום שמכפיל את עצמו והתקדמות טכנולוגית עוצרת נשימה. אנו חיים בתקופה מהפכנית וההרגשה היא שמערכת החינוך נגררת מאחור. כתוצאה מכך אנו לא ממש לוקחים חלק נכון ואמיתי בעולם שבו אנו חיים והילדים שלנו לא מכוונים למה שקורה סביבם. את התשובה מחלק רובינסון לשלוש: האחת מתייחסת לתוכניות הלימודים הצרות שצריכות להתרחב מלימודי מתמטיקה, מדעים ולשון לספורט ואמנויות. השנייה: מדובר דווקא על המורים וכישרונם להלהיב אותך ולחשוף אותך לעולמות שטרם הכרת. היום המורה הוא רק כלי להעברת תוכניות הלימוד. ההיבט השלישי הוא שיטת מבחני ההערכה: בסיס המבחנים הוא התעלמות מיכולותיו של הפרט ומכישרונו האישי. המבחנים בודקים את הנושאים שהם תוכנתו אליהם ולא את יכולותיו וכישרונותיו של הילד. דבר נוסף שמדבר עליו רובינסון הוא “מגפת ליקויי הלמידה”, רובינסון מקבל את ההנחה שיש הפרעות קשב וריכוז, אך טוען בתוקף שיש תופעה של איבחון יתר, אינפלציה. הוא עושה אנלוגיה לניתוח להסרת שקדים. “בתקופת ילדותי אם רק היית משתעל, היו מוציאים לך את השקדים. בכנסים שלי אני שואל את המשתתפים מי עבר ניתוח להסרת שקדים ?

75% מילידי שנות ה- 50-60 מצביעים, אך בקרב הצעירים מתחת לגיל 30, רק אדם אחד מצביע. זו היתה אופנה רפואית ובאופן דומה הילדים של היום מאובחנים בשוגג כלקויי למידה. רובינסון נזכר באם שסיפרה לו שבנה לא מסוגל לשבת בכיתה ושאובחנה אצלו הפרעת קשב וריכוז. שאלתי אותה מה בנה אוהב לעשות, והיא השיבה שהוא מנגן בגיטרה. שאלתי אם כאשר הוא מנגן הוא חסר מנוחה גם כן ? והיא ענתה שהוא מסוגל לשבת שעות בשקט ולנגן. כך שמה שאנו מדברים עליו בעצם, זה שאנשים שמכריחים אותם לסוג מסויים מאוד של פעילות שלא מתאימה להם. אני משוכנע שרבים מטופלים בתרופות בגלל תופעה שנעלמת מהם כאשר הם נמצאים ב”אלמנט” שלהם.